הפלייאוף הוא הזדמנות לראות קבוצות שמכינות את עצמן להתמודדות אחת עם השנייה, ומתאימות את עצמן לחוזקות של היריבה, בעיקר דרך משחק ההגנה, ולפעמים ההתאמות האלה הופכות לחלוטין את עורה של קבוצה מסוימת, או משפיעות באופן דרמטי על משחקים וסדרות פלייאוף מסוימות. במהלך הפלייאוף אני אסקור את הנושא הזה, ואתמקד בכל טור בקבוצה ספציפית.

אם הורדת את היריבה ל-93 נקודות ב-35.1% מהשדה ו-15.6% מחות לקשת זה סימן שהיריבה הייתה ביום קליעות רע, אבל גם סימן לעבודה הגנתית מצוינת שלה. לרוב העוקבים היה ברור שהבלייזרס ינצחו משחקים בפלייאוף הזה רק דרך ההתקפה, תוך כדי שהם יספגו 110 נקודות לפחות בכל משחק, והפעם זה ממש לא היה קרוב. בואו ננסה לראות מה ההגנה של פורטלנד עשתה. רמז – בעיקר הגנה אזורית.

בתמונה הבאה ניתן לזהות שהבלייזרס שומרים אזורית 3-2, כלומר שלושה שומרים בקו הראשון ו-2 בצבע. כרמלו נמצא קרוב ללברון שבדיוק מסר לדיוויס שפנוי מחוץ לקשת, ומיד יוצא אליו גבריאל כדי לסגור את הזריקה. חוץ מהם קולדוול-פופ פנוי בפינה בזמן שמקולום עומד בצד החלש בצבע, דני גרין מנצל את המבט שלילארד מפנה לדיוויס כדי להתחיל חיתוך פנימה ומגי תופס עמדה בצבע, מה שמאלץ את נורקיץ' להיות צמוד אליו.

דיוויס עובר את גבריאל באמצעות פאמפ-פייק, אבל גבריאל נצמד אליו במהלך החדירה וכופה זריקה קשה שהולכת החוצה. ניתן לשים לב שחוץ מכרמלו, שנמצא ליד לברון, כל שאר שחקני פורטלנד מאוד קרובים לדיוויס בזמן הזריקה שלו. מגי מצליח להכניס את ריבאונד ההתקפה, אבל ההגנה של פורטלנד במהלך הזה הייתה טובה.

כאן ניתן לראות עוד תמונה שמראה את עמידת המוצא של ההגנה של פורטלנד. אותה אזורית 3-2 כשלילארד קרוב לקוזמה שמחזיק בכדור, נורקיץ' וטרנט נמצאים מספיק קרוב למוריס וקארוסו והשניים הנוספים, וויטסייד ומקולום, נמצאים בצבע, כאשר כל אחד מהם תופס צד, ומקולום שנמצא בצד החזק נמצא בעמדה טובה לתת עזרה על קוזמה במקרה הצורך. המהלך עצמו הסתיים בסל קשה של קוזמה על השמירה, אבל מה שחשוב לי להראות כאן זה העמידה ההגנתית של פורטלנד.

בתמונה הבאה לברון מוביל כדור בהתקפת מעבר. בגלל החשש מסל מהיר במתפרצת וויטסייד יורד עם דיוויס ולילארד והזוניה מתקרבים לפינות, מה שנקראה יותר כמו אזורית 2-3, כלומר 2 שחקנים בקו הראשון ו-3 בקו השני – אחד בצבע ושניים בין הצבע לפינה.

בערך שנייה וחצי אחרי זה, לברון מתחיל חדירה ומלו נחלץ לעזור עליו ותוך כדי לסגור את קו המסירה למוריס הקרוב. האחרים לא יכולים לעזוב את השחקן שלהם שנמצא במקום אליו ללברון יש זווית מסירה מספיק טובה, אבל כולם עושים צעד אחד לכיוון לברון, יוצרים קשר עין עם המהלך ומחכים לרגע שבו הם יצטרכו לעזור. את כל זה ניתן לראות בתמונה הבאה.

לברון אמנם מצליח להתמודד מול טרנט ולסדר לעצמו מצב די טוב, אבל אז הזוניה בא לעזרה וקצת מקשה ואחריו וויטסייד מגיע וחוסם את ניסיון הזריקה של לברון. ניתן לזהות שלילארד לוקח גם הוא צעד לכיוון לברון, וזאת במטרה להקשות על נתיב המסירה הנוח שעשוי להיווצר בכיוון מוריס.

עוד מקרה של התקפת מעבר ניתן לראות בתמונה הבאה. הפעם דיוויס חוסם ללברון בזמן שההגנה האזורית עוד לא מאורגנת וניתן לראות שכרמלו הוא זה שבדרך לתפוס את העמדה בצבע ומקולום אמור להיות בקו הראשון.

שנייה אחרי זה אפשר כבר לראות שההגנה של הבלייזרס מתכווצת כולה על הפיק-אנד-רול הפוטנציאלי של לברון ודיוויס, כשכל החמישה נמצאים בצבע, וכעת יש שלושה קלעים פנויים – דני גרין, קוזמה וקולדוול-פופ.

לברון שחודר משמאל לכיוון ומסתכל ימינה רואה את קולדוול-פופ ובוחר בו כיעד המסירה, והוא מצליח להטעות את לילארד ולעבור אותו. ההגנה של פורטלנד שוב מתכווצת בצבע, ויש לקולדוול-פופ שתי אפשרויות מסירה – אחת לדני גרין שנמצא מחוץ לפריים במרכז הקשת ומיקומו מסומן בקו ירוק, קו מסירה אותו מקולום יכול לנטרל, ואפשרות שנייה לקוזמה שפנוי לחלוטין בפינה (מסומן בקו ירוק נוסף) ושם כרמלו אמנם עומד במקום ממנו אפשר לסגור את קו המסירה, אבל הוא ממוקד לחלוטין בלברון.

קולדוול-פופ בוחר בזריקה, בעמדה שנראית די נוחה, אבל הוא לא לוקח בחשבון את וויטסייד שנמצא בדיוק במקום הנכון, אחרי שדיוויס זז קצת הצידה כדי לפנות מקום לחדירה. זה מסתיים בחסימה של וויטסייד וכך ההגנה יוצאת מתרגיל פיק-אנד-רול של לברון ודיוויס במעבר.

נסתכל עכשיו על ההתקפה של הלייקרס בה העצירה ההגנתית כנראה הכריעה את המשחק. בתמונה הבאה ניתן לראות את עמידת המוצא ההגנתית של פורטלנד, כאשר הפעם זה היה אחרי סל אז ההגנה הייתה מאורגנת ומסודרת. הבלייזרס מסודרים באותו קו 3-2, למעט העובדה שנורקיץ' יוצא קדימה בתור זה שאמור להיצמד לדיוויס במקרה הצורך.

לברון מוותר על החסימה ושולח את דיוויס להתמקם עמוק יותר, מה שמחזיר את נורקיץ' לקו של מקולום, ואז הוא מקבל את הכדור מלברון שבא מיד לעשות הנד-אוף ולקבל חזרה. טרנט כמובן נצמד ללברון בזמן שכרמלו עומד במרכז ומחכה לבוא לעזרה, מקולום מחכה מתחת לסל ומוכן לבוא לעזור עם צריך ולילארד עומד בין קארוסו לקוזמה בידיעה שאם מלו ילך לעזור הוא יצטרך לסגור את שניהם.

לברון מקבל חסימה מדיוויס, מקבל את השמירה של נורקיץ' ומתחיל לחדור. טרנט מנסה להישאר קרוב ומקולום בא לעזור מכיוון הצבע, כך שלילארד עומד בין גרין לקארוסו ומלו בין דיוויס לקוזמה.

לברון בוחר את המסירה לקארוסו שמקבל את הכדור בעמדה מספיק טובה כדי להרים שלשה. החשש של קארוסו, שהוא לא קלעי טוב במיוחד, מתבקש, ולכן יש לו גם את דני גרין הפנוי בפינה הקרובה, או את דיוויס פנוי בצד השני.

קארוסו החליט דווקא להטעות את לילארד ולחדור לסל, אבל הוא עשה את זה רע ואיבד שליטה בכדור, מה שגרם לו לקחת שלשה רעה מכדרור על השמירה, בערך 5 שניות אחרי שהוא ויתר על שלשה פנויה בקאץ'-אנד-שוט. כדאי גם לשים לב לכך שדני גרין היה פנוי לרגע מאוד קצר, ומיד נסגר על ידי מקולום.

פורטלנד באו במטרה לאטום את הצבע באמצעות ההגנה האזורית ולהמר על הקליעה של הלייקרס מחוץ לקשת. הלייקרס אמנם נקלעו ליום קליעה רע באופן קיצוני, אבל גם לפורטלנד היה יום רע בהתקפה. ניתן היה לראות שההגנה האזורית של הבלייזרס הייתה מוזמנת היטב לאורך רוב המשחק והצליחה לגרום ללייקרס לזריקות קשות בצבע או ליידוי פטישים מחוץ לקשת.

ננסה עכשיו להסתכל על מקרים שהלייקרס כן הצליחו לפצח את ההגנה של פורטלנד ולהגיע למצבים קלים. נתחיל בתמונה הבאה שמראה את עמידת המוצא ההגנתית של האזורית 3-2. ההגנה מתכוננת לחסימה של דיוויס ללברון וכבר מתחילה להביא עזרה ולכווץ, מה שמשאיר את מקולום בין גרין לקולדוול-פופ בזמן שכרמלו צריך לעזור על דיוויס.

לברון מפתיע ומוותר על החסימה, ובמקום זה מעדיף לקחת את לילארד לסל, מה שמכריח את נורקיץ' להביא עזרה. בינתיים דיוויס חותך לכיוון הסל ומאלץ את כרמלו לבוא איתו, מגי נמצא במקום שמכריח את וויטסייד להישאר צמוד אליו ודני גרין חותך לכיוון מרכז הקשת, ובעצם עובר מאחריותו של מקולום לאחריות מלו. כרמלו מזהה את המסירה של לברון לגרין ויוצא אליו, אבל הוא היה כבר עם דיוויס עמוק בצבע, ועד שהוא מגיע גרין כבר עובר אותו ומסיים יפה מעל נורקיץ'.

שוב ניתן לזהות את אותה אזורית 3-2 של פורטלנד. הלייקרס במקרה הזה הולכים עם לברון על הזוניה בפוסט בזמן שנראה שההגנה של פורטלנד מוכנה לעניין, אבל עוד רגע התנועה ללא כדור תשבור את ההגנה.

דני גרין חותך על הבייס-ליין מפינה אחת לפינה השנייה, מה שאומר שמי שצריך לשים עליו עין עכשיו זה מי שנמצא בצד הזה, כלומר מלו. מקולום הוא זה שצריך לעזור על לברון שהולך לצד שלו ונורקיץ' צמוד להווארד. בשלב הזה מחליט טרנט להביא עזרה נוספת על לברון, מה שמשאיר את מלו לבד מול קארוסו, מוריס ועכשיו גם דני גרין שמגיע לצד שלו. קארוסו חותך לכיוון הסל ומאלץ את מלו ללכת איתו, וטרנט רואה את האיש הפנוי הקרוב, מוריס, וסוגר אותו. מי שנשאר פנוי זה דני גרין, והווארד חוסם נפלא את נורקיץ' כדי להשאיר את גרין פנוי.

פורטלנד מתחילים מהלך הגנתי עם אותה אזורית 3-2, כאשר קארוסו מחזיק בכדור ולברון מגיע כדי לחסום לו.

לברון חוסם לקארוסו וטרנט עוצר לרגע כדי להראות את עצמו ולמנוע מקארוסו נתיב לסל עד שלילארד יגיע חזרה אליו. לברון מקבל יתרון על טרנט, אבל כל שלושת שחקני ההגנה הנוספים מוכנים לעזור עליו במקרה הצורך, כך שבינתיים ההגנה פועלת טוב.

קארוסו מוסר לדיוויס, וכעת וויטסייד חייב להיות קרוב אליו והזוניה חייב להיות קרוב לקוזמה שנמצא ממש קרוב לדיוויס. עכשיו היחיד שיכול לעזור על לברון הוא כרמלו, והוא אכן מנסה לעשות את זה מיד כשדיוויס מוסר ללברון, אבל זה קצת מאוחר ולברון מסיים בדאנק קל.

במשחק הראשון בסדרה הזאת הצליחה ההגנה של פורטלנד לחשוף את נקודות התורפה של התקפת הלייקרס ולהתאים שיטת התקפה שעצרה את הלייקרס על 93 נקודות בלבד, מה שאפשר לפורטלנד לנצח למרות יום חלש גם שלהם בחלק ההתקפי. סביר להניח שבהמשך נראה תצוגות התקפה טובות יותר משני הצדדים, אבל העקרונות ההגנתיים שהביאו הבלייזרס למשחק הזה יכולים להמשיך איתנו גם בהמשך הסדרה, ואולי להיות משמעותיים לשאיפות האליפות של הלייקרס.